נהלי משרד הבריאות

רקע

בשנת 2000 חוקק במדינת ישראל חוק שיקום נכי נפש בקהילה. חוק זה מושתת על האמונה כי אדם המתמודד עם מחלת נפש ראוי לחיים איכותיים ומספקים וכי מקומו הוא בקהילה.

על מנת לתמוך בשילובם של אלו, המתמודדים עם פגיעה נפשית, הוקמו מסגרות שיקומיות בקהילה.

מסגרות השיקום מלוות את האדם בדרכו להשתלבות מחודשת בתחומי החיים השונים : דיור, תעסוקה ושעות פנאי.

המסגרות בנויות על הרצף שבין תלות לעצמאות, כאשר ישנן מסגרות המספקות תמיכה אינטנסיבית יותר עבור אלו הזקוקים לכך וכן מסגרות עבור אנשים הנזקקים לפחות תמיכה.

מי זכאי ליהנות משרותי השיקום?

גברים ונשים בגילאי 65-18 הזכאים ל- %40 נכות מהמוסד לביטוח לאומי לפי סעיפים: 33 או 34, ונמצאים במעקב פסיכיאטרי רציף או שרופא אשר הוסמך לכך הכיר בהם כזכאים לשירותי שיקום.

כיצד מיישמים את החוק?

על מנת ליישם את החוק ולבנות תוכנית שיקומית מותאמת לרצונותיו וצרכיו של הפרט. מתכנסת ועדת סל שיקום, את הועדה מנהלת רכזת סל שיקום ומשתתפים בה עוד 2 חברי ועדה שהם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, זאת בכדי לאפשר דיון עשיר ולתת מקום לעמדות השונות.

מטרת הועדה היא להכיר את הפונה ואת צרכיו ולנסות מתוך הכרות זו להציע לפונה, שרותי שיקום העשויים להתאים לו ולקדם אותו.

בוועדה נוכחים האדם עבורו נתכנסה הועדה והגורם המפנה. רצוי שיגיעו לוועדה בני משפחה המעורבים בחיי הפונה.

כיצד פונים לוועדה?

קיימים בקהילה מסגרות רבות דרכם ניתן להגיש בקשה לזימון ועדת סל שיקום כך למשל: בתי חולים פסיכיאטריים, מרפאות לבריאות הנפש, מסגרות שיקום, גורמי רווחה, מטפלים פרטיים. כמו כן משפחות ומתמודדים יכולים ליזום בעצמם פניה למשרדי סל שיקום בליווי גורם טיפול המכיר את המופנה.

חשוב לציין כי הגורם המפנה לוועדה הוא זה האחראי למילוי טופס סל שיקום וליישום ההחלטות שתתקבלנה בוועדה.

מה מכיל טופס הפניה?

טופס הפניה מורכב כך שמעיון בו יוכלו חברי הועדה לקבל תמונה רחבה לגבי האדם עבורו הוגשה הבקשה, טופס מלא וברור יסייע לקבלות החלטות מושכלות ויעילות, לכן חשוב להקדיש תשומת לב לאופן מילוי הטופס.

חלקי הטופס:

  1. פרטים דמוגרפים של הפונה.
  2. דו"ח רפואי - חלק זה ימולא ע"י הפסיכיאטר המטפל.
  3. דו"ח פסיכוסוציאלי - חלק זה ימלא עו"ס, פסיכולוג או כל איש טיפול המלווה את הפונה. בפניה עצמאית נסו למלא את הטופס בצורה כך שתתאפשר לחברי הועדה הכרות עם הפונה.
  4. סיכום והמלצות - בחלק זה מציינים למעשה מהם השירותים עבורם אתם פונים לוועדה ומהו נימוק הבקשה.

האם ניתן לערער על החלטת הועדה?

אם הפונה חש שוועדת השיקום לא התנהלה באופן ראוי, שהוצעה לו תוכנית שיקום שאינה מתאימה לו, או אם נדחתה בקשתו לשיקום מסיבות לא ענייניות, עומדת בפניו האפשרות לערער בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה.

הערעור נעשה באמצעות פניה ישירה לאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, בהתאם להנחיות הרשומות בטופס ההחלטה של ועדת השיקום. 

ניתן גם לערער על החלטות ועדת סל שיקום בפנייה בכתב ל: 
גב' בתיה ליידנר
רכזת שיקום ארצית שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות 
רח' ירמיהו 3, ירושלים