מעולם לא נחוו מגבלות תנועה כה חמורות על הציבור כמו אלו שהוטלו לאור התפרצותה של מגפת הקורונה, אף לא בעיתות מלחמה שישראל עברה בעבר. על כן, אין זה מפתיע שכולנו חשים קצת מפוחדים, מתוחים, חסרי וודאות או נרגזים,. זה טבעי לחלוטין.
כאשר מדובר באוכלוסיות מבוגרות ואף באוכלוסיות קשישות, הרי שהסיכונים הנפשיים בתגובה לסגר גדולים יותר. תגובה דיכאונית לאתגרים השונים הכרוכים בהתמודדות עם הקורונה יכולה לגבות מחיר כבד ואולי טרגי, ויתר על כן, תחושת דכדוך לאורך זמן, גם אם מינורית, עלולה לפגוע במערכת החיסונית ולהחמיר מצבים בריאותיים קיימים.
כיצד ניתן לפעול?
פנייה לפסיכולוגים בדרכים מקוונות כמעט ואיננה מתאפשרת בקרב קשישים, שגם כך נאלצו עתה לשנות את הרגליהם, ומתקשים להתמצא בטכנולוגיות ממוחשבות שלרוב אינן חלק מן השגרה היומיומית שלהם.
ההגעה למרכזים בריאותיים, לרבות מרכזי בריאות הנפש, ייתכן שתתאפשר כבר בשבועות הקרובים, וחלקם המשיכו וממשיכים לפעול באופן מצומצם כל העת., בכל זאת, ייתכן שלאור חששות כבדים, קשישים רבים יעדיפו להמשיך את תנאי ההסתגרות שהוחלו עם פרוץ המגפה.
עקב כך, להלן ריכזנו מספר טיפים מרכזיים כדי שביחד נצלח את התקופה המאתגרת.
הקפידו על ריחוק פיזי אך לא חברתי
טעות שרבים נוטים לעשות היא לשער כי ריחוק פיזי משמעו בהכרח ריחוק חברתי. תקופת הקורונה היא אכן עת מאתגרת בה איננו יכולים להיפגש עם בני משפחה ומכרים, וגם אם כן, כעת כשהחלו הקלות מסוימות, עדיין עלינו לשמור על מרחק סביר.
מדוע שלא נרבה להתקשר ולשוחח בתקופה זו? הגדילו לעשות ואף הקפידו לתאם שעות קבועות בהן תוכלו לשוחח. הציפייה לבואה של השיחה בשעה קבועה, תאפשר ליצור רוטינה חדשה, ומצב רוח חיובי יותר בשעות שבטרם כל שיחה.
נכון לכתיבת מאמר זה, רבות מן המגבלות הוסרו, למרות שהנמצאים בקבוצת סיכון עדיין נאלצים להקפיד, יותר מהאחרים. כמו כן, ועם זאת מוטב תמיד להיערך לעתות בהן ישובו הסגרים, למשל בחגים ומועדים, וכאשר חששות מפני התפרצויות מחודשות עולים.
לא מן הנמנע שהאוכלוסייה הקשישה תהא נתונה למגבלות מחמירות יותר מאשר אוכלוסיות צעירות. בשונה מן הגל הראשון, יש לנו כעת אפשרות להיערך בהתאם ולהתכונן להסתגלות לחיי חברה שעיקרם נעשה טלפונית או ממרחק.
בססו יחסי שכנות חדשים
חשוב לזכור ולהזכיר לאוכלוסיות הקשישות, כי ישנם מעגלים נוספים מלבד החברים הקרובים ובני המשפחה. די באמירת שלום לשכנים סביב, או אפילו בזמן מפגשים אקראיים עם הדוור, שליח המוסר חבילה או הגנן של בניין המגורים, כדי להוסיף לתחושת החיבור.
ניתן אף להגדיל לעשות, ולנסות ליצור חיבורים יזומים חדשים באמצעות פעילויות משותפות עם הדיירים. ממפגשים חברתיים בלובי במרחק בטוח, דרך יצירת קבוצת ווטסאפ משותפת לשכנים, ועד למשחקי חברה משותפים בשעות הערב והליל.
אפשרות נוספת שיכולה לתרום רבות היא תמיכה הדדית של שכן אחד ברעהו. עצם הידיעה שאנו לא רק הצד הנתמך כי אם התומך, המכיל והמקשיב, יכולה לסייע ולחזק את הדימוי העצמי.
היעזרו בקווים לתמיכה נפשית
לעתים, על אף ניסיונותינו להילחם בתחושת הבדידות או חוסר האונים, הרי שרגשות של עצב ובדידות עלולים להחריף ולהרגיש חזקים ומציפים.
אין משמעותן של העצות שצוינו לעיל, שאתם מוכרחים לעבור הכל לבד ולהציג חוסן חסר פשרות. באם הנכם חשים תחושות מועקה קשות, או דכדוך שאיננו פוסק, אתם מוזמנים לפנות עוד היום למטפלי ט.נ.א, מטפלים נפשיים מוסמכים שמציעים עד 2 מפגשים טלפוניים בהתנדבות ללא עלות, בהם תוכלו לקבל עזרה ראשונית ולברר למה אתם זקוקים. אפשרות נוספת היא לפנות לעמותות המספקות תמיכה נפשית טלפונית כמו עמותות סה"ר וער"ן.
בנוסף, ניתן לפנות לטיפול. אפשר דרך ט.נ.א, כשהטיפולים יכולים בתקופה זו להתבצע טלפונית או באמצעות אפליקציות וידאו כמו זום. הדבר מאפשר קבלת עזרה נפשית משמעותית גם כשלא ניתן להיפגש פנים אל פנים. בטיפול יש רווח נוסף, שכן הוא מאפשר לעשות סיכום מיטיב יותר של החיים, תהליך שיכול להיות משמעותי ומספק בשלב הזה.
טיפים אלו מכוונים לקוראים קשישים ולמכרים ובני משפחה המבקשים לרכוש כלים להתמודדות עם עת מאתגרת זו.